עידן-הדלי - גולשים לעידן חדש!

מוצרי מיסטיקה, ארומתרפיה, תכשיטי קבלה, קריסטלים, פנג שואי, ספרים ודיסקים

   
שלום אורח | כניסה למערכת | הרשמה | תקנון

המדריך לשחרור מתחים ביומיום

    אין נתונים
אבחון וריפוי > המדריך לשחרור מתחים ביומיום
santorini_2668128_960_720_1המדריך המלא לשחרור מתחים ביום יום. מאת סטיבן הנדל

מתח הוא חלק נורמלי ובלתי נפרד מחיי היום יום שלנו.

זוהי התגובה הפיזית והמנטלית שלנו לאתגרים והמכשלות שאנו נתקלים בהם יום יום בחיינו, בין אם בעבודה, בבית הספר, בבית או בכל מקום אחר. 

האמת היא שהחיים אינם קלים. כולנו מתמודדים עם קשיים ואתגרים שאיננו מעוניינים בהם- ומשם רוב המתח מגיע. 

חוקר המוח, רוברט ספולסקי, הוא אחד החוקרים המובילים בתחום המתחים. ספולסקי טוען שמתח היא תגובה ביולוגית במערכת העצבים שלנו, הניזונה משני הורמונים - אפינפרין (אדרנלין) ונורואפינפרין, אשר שניהם מתוכננים לשחרור בגופנו כאשר אנו חשים בסביבתנו איום פוטנציאלי.

שחרור ההורמונים הללו מייצר תגובה התנהגותית אותה אנו מכירים בשם "הלחם, ברח או קפא". מדובר במצב של עוררות גבוהה שהופכת אותנו לאנרגטיים ומפוקסים במיוחד. 

לדוגמה, אם חיה מרגישה מאוימת על ידי טורף, הדבר יעורר בה את אחת התגובות הבאות:

הלחם - תקיפת הטורף
ברח - בריחה מהטורף
קפא - לא לזוז או להתנהג כמת.
כיום אנו מגיבים למתח בדרך דומה, ועם זאת האיום אינו חיה טורפת בדרך כלל אלא מועד הגשה בעבודה, ויכוח עם חבר או ציון נמוך בקורס.

המתח בחיינו הוא לעתים מועיל, אך אם הוא מוגזם עשויות להיות לו השפעות שליליות על חיינו ובריאותנו, בין אם הפיזית או המנטלית. 

מאמר זה יתאר בפירוט כיצד מתח משתלב בחיי היום יום שלנו, ומה עלינו לעשות בכדי לשלוט בו באופן יעיל ללא חשיבות למקור שלו.

כיצד ננסח מחדש את תגובת "הלחם, ברח או קפא"

הצעד הראשון שנוכל לעשות בכדי להכיר את עולם המתחים טוב יותר הוא להגדיר מחדש את תגובת "הלחם, ברח או קפא" כתגובה שעשויה להיות חיובית ולא לראות את המתח כשלילי בלבד.

הדבר ידרוש מאיתנו:

זיהוי רגעים בהם המתח הוא חיוני לנו
למידה כיצד להגיב למתח במצבים מסוימים
זכרו, מתח עשוי להועיל לנו כשהוא במינון הנכון. מנגנון "הלחם, ברח או קפא" התפתח בנו מסיבה הישרדותית ופרקטית, ובדרכים רבות, סיבה זו עוד תואמת לעולמנו כיום, רק באופן שונה.

המתח בימינו אינו נגרם בדרך כלל ממצבים מסכני חיים, אך מצבים המייצרים מתח פונים לבעיות בחיי היום יום שלנו אשר דורשות מאיתנו תשומת לב ראויה.

כך ננסח מחדש "מתח":

הגדרת "הילחם" - מתח עשוי לעודד אותנו להתמקד בבעיות ולמצוא פתרונות בפועל. לדוגמה, תחושת מתח המלווה אותנו לפני בחינה עשויה לעודד אותנו לשקוד על לימודינו ולוודא שנצליח בה.
הגדרת "ברח" - מתח עשוי לגרום לך לזהות אילו דברים אינם רצויים בחייך. התחושות שהמתח יעורר בך יגרמו לך לרצות למגר אותם. לדוגמה, אם אדם מסוים בעבודה מלחיץ אותך, תוכל לנסות למזער את כמות הזמן שתשהה בנוכחותו או תשוחח עמו.
הגדרת "קפא" - מתח עשוי לעודד אותך לעצור ולקחת צעד אחורה כדי להעריך מחדש מצב מסוים. לדוגמה, אם העבודה שלך גורמת לך למתח, תוכל לעצור ולהרהר בנושא מבלי לבצע דבר, אלא רק להחליט אם שווה להישאר בה או כדאי לעזוב.

תסמונת ההסתגלות הכללית

מתח עלול להיווצר משלל גורמים וגירויים (אמתיים או מדומיינים) שאנו תופשים כאיום. הדבר מייצר בנו תגובה פיזית הנקראת "תסמונת ההסתגלות הכללית", ולה שלושה שלבים עיקריים: 

השלבים הכלליים למתח הם:

איתות - גופנו חווה עוררות פיזית כאשר אנו נעשים חדים ומפוקסים.

התנגדות - אנו מגיבים לסיטואציה באופן שישחרר מאיתנו את המתח עד שלא נחוש בו יותר.

תשישות - גופנו מתעייף וזקוק למנוחה ולטעינה מחדש.

שלב ה"איתות" למעשה מעלה למודעות שקיים מתח, שלב ההתנגדות מעודד אותנו לפעול בנדון ושלב העייפות הוא מה שאנו חווים לאחר התרוקנות המשאבים הפיזיים והמנטליים שלנו.

בהגיענו לשלב התשישות, היכולת שלנו להתמודד עם מתח יורדת משמעותית. מחקרים מראים שחשיפה ארוכת טווח לתשישות הנ"ל עלולה להחליש את המערכת החיסונית שלנו, ואנו נהיה חשופים למחלות ודכאון.

 איזון בין מתח לרוגע

כאמור, מתח עשוי להועיל כשהוא מגיע במנות קטנות, אך הרסני ורעיל כשהוא בא במנות גדולות.

חשוב מאד להגיע לאיזון נכון בין מתח ורוגע במהלך שגרת יומנו לטובת גוף ומחשבה חדים ורעננים. הדבר מחייב אותנו לקחת הפסקות יזומות במהלך היום כשאנו זקוקים להן.

בדרך כלל נוכל להישאר מרוכזים באופן מלא בין 45 ל90 דקות בלבד. לאחר מכן אנו מתעייפים, מחשבתנו מתפזרת ואנו נעשים לפחות חדים.

כשאנו מגיעים לנקודה זו, ככל הנראה זהו הזמן הנכון לקחת הפסקה, לצאת לנשום אוויר צח או לערוך שיחה ידידותית עם מישהו - כל דבר שעשוי לסייע לנו לקחת הפסקה מעבודתנו. 

קווים מנחים להתרגעות:

רשום לעצמך באילו שעות במהלך שגרת יומך אתה חש בעייפות גוברת. בדרך כלל ליומנו קיימת זרימה קבועה - הרגעים "החלשים" הם אלו בהם מומלץ לקחת הפסקה.
מצא איזה סוג של הפסקה עובד לך הכי טוב. הדבר תלוי רבות באופי עבודתך. אדם העובד באתר בניה כל היום עשוי ליהנות ולהירגע על ידי קריאה בספר, ולהבדיל, אדם היושב במשרד עשוי ליהנות מהפסקה ממריצה כגון פעילות ספורטיבית.
עשה הפסקות ארוכות והפסקות קצרות. לעתים מספיק לעמוד ל5 או 10 דקות וזה כל מה שתצטרך כדי להשיב לעצמך את הריכוז. אך לעתים יידרשו לך שבועיים שלמים וניתוק מוחלט בנופש עצל כדי למלא מצברים.
הפסק לחשוב שרוגע משמעו עצלות! האנשים החכמים בחברתנו הם אותם אנשים אשר יודעים מתי צריך לעצור ולקחת הפסקה כשהם זקוקים לה.
אם תרצה לשלוט במתחים בחייך, דע מתי עליך לקבל בזרועות פתוחות פעולות מלחיצות ומאתגרות, ודע מתי הזמן הנכון לקחת צעד אחורה ולהירגע לזמן מה.

נקודת האיזון היא שונה מאדם לאדם אך לכשתגלה את נקודת המשען האישית שלך תוכל למקסם את האושר ולצדו את היעילות בחייך. 

הביא את המדריך
אריק פלד - פסיכולוג


קבל ספר מתנה מאריק פלד - ספר הדרכה שיאפשר לך צעד אחר צעד ללמוד כיצד לפתור כל קושי בכוחות עצמך באמצעות שיטת "העבודה" של ביירון קייטי.
 לחץ כאן לתאור הספר ולהורדה