עידן-הדלי - גולשים לעידן חדש!

מוצרי מיסטיקה, ארומתרפיה, תכשיטי קבלה, קריסטלים, פנג שואי, ספרים ודיסקים

   
שלום אורח | כניסה למערכת | הרשמה | תקנון

הבלוג של תמי גולדשטיין - תקשור, שעור ורוחניות מעשית

בלוגים - כותבים קבועים > תמי גולדשטיין - תקשור שיעור ורוחניות מעשית

שלום ואור,

שמי תמי גולדשטיין ואני מדיום, מורה רוחנית והילרית, בעלת השכלה רחבה וניסיון של שנים רבות בתקשור, בטיפול אנרגטי, שינוי מצבי תודעה, תיקון קארמה מחיים קודמים, ואימון לתוצאות.

אני מסתכלת לחיים בעיניים. הניסיון שלי כמדיום ספיריטואלית המעבירה מסרים מנשמות, והידע שהמדריכים הרוחניים מעבירים, לימדו אותי שהחיים לא מתחילים ולא מסתיימים בגלגול הזה.
אני חוקרת את החיים, את החיבור בין האנרגיה לחומר, את האדם והעולם.

בורכתי ביכולת לזהות ולאבחן מצבים אנרגטיים וגופניים, ובהתחברות לרמות רוחניות גבוהות של הנשמה, ובאהבה אני מכוונת לדרך הייעוד ועוזרת ליצור תהליכי צמיחה והחלמה. אני מטפלת בעזרת מדריכים ואנרגיות ריפוי ונותנת הכוונה וייעוץ רוחני אישי, מקצועי, זוגי ורוחני. אני מרצה בארץ ובעולם, מלמדת הילינג, תקשור, טארוט, ותהליכים רוחניים למסע הזה של חיבור רוח וחומר, חיבור אנרגיה ופעולה, בתוך מסע החיים על פני האדמה. השתתפתי בתוכניות הטלוויזיה "הכוח, אני מופיעה בתוכנית "זמן מיסטיקה", ומשתתפת בתוכנית הרדיו "המומחים+", עונה לשאלות מאזינים.

אני מאמינה בזכות של האדם להיות מאושר מתוך נתינה וקבלה. זה אפשרי. באהבה, התבוננות על הרגעים הקטנים והגדולים, ראיה רוחנית ומעשית והעמקה אל נבכי הנשמה והרוח, כותבת לכם.  
אהבה, תמי

תמי גולדשטיין  |  אתר המיסטיקה מיס-טי  |  052-3639220  |  מייל

תמי גולדשטיין
תמי גולדשטיין - תקשור, שיעור ורוחניות מעשית
ארכיב
תקשורת אנרגטית 07/11/2013

stockxpertcom_id34605191_jpg_2ae221585815d664f87c9d22d479fc3a_1כשאנו עוסקים בתקשור אנו עוסקים באנרגיה. בעצם אנו כל הזמן מתקשרים. בננו לבין היקום קיים כל העת דיאלוג. צריך להיות ערים לדיאלוג הזה. הדיאלוג מתקיים בין ה"אני הגבוה" שלנו, לאני הגבוה של כל אשר קיים, משמע, האני האנרגטי, הנקי משיפוט, דעות קדומות ותבניות, ופנוי לראות את הדברים כי שהם, ממקום של אהבה אוניברסלית וכוונה להועיל.


יש ביקום אנרגיות שונות. כל העת אנו מקבלים או מידע או תחושות שנכנסים למעטפת שלנו. המערכות שלנו מתרגמות את הויברציות האלה למידע: ''פתאום הבנתי''. כל דבר מייצר ויברציות רטט: מחשבות, נוכחות של מישהו, הקיום הפיזי.


גם אנו מפיקים פולסים שנודדים מהמעגל שלנו החוצה. וכך מסתובבים בעולם הרבה פולסים, שגורמים לאותם מחשבות ורעיונות להגיע לאנשים שונים במקומות שונים בעולם באותו זמן.


תקשורת אנרגטית יכולה להתקיים כהעברת מידע או תנודה. תשובה לשאלה היא רטט שמתורגם למידע. אנרגיה של ריפוי היא תנודה שאינה מתורגמת אלא עוברת כתדר ריפוי.


תקשורת אנרגטית מתקיימת בינינו, ברמת המחשבות הלא מודעות שלנו, לבין הסביבה. אנו יכולים לבקש מהיקום לכוון אותנו. לבקש מהיקום לפרגן.


אין לנו עניין, וכנראה גם לא יכולת לכוון את היקום או לנהל אותו, כי דבר זה הוא יומרה של האגו ולא יותר. אנחנו יכולים לבקש, והיקום ייעתר מתוך הזרימה האנרגטית, בד"כ של דומה מושך דומה או מה שקרוי- כוונה יוצרת מציאות.


לדוגמה: אנו יכולים לבקש חניה, או לחלופין, להתחבר אנרגטית ואז מגרש החנייה יכול "לכוון" אותנו למקום חנייה, האנרגיה תתורגם למידע, היכן יש מקום לחנות או היכן עומד להתפנות מקום חנייה.


דרך פעולה כזאת, פונה אל היקום כמו אל תהליך ולא כאל אינטליגנציה. תהליך שמתרגם מילולית את האנרגיה ואת האנרגיה, מתרגם לתהליך. התהליך הוא פעולה ותגובה. צריך לנהוג בזהירות כשמבקשים משהו. צריך להזמין דברים בדרך האור. לבקש כך שאקבל את מה שמתאים לי, ולא תוך גרימת נזק או חוסר למישהו אחר, וכן, בלי שתהיה בקשה הפוכה באנרגיה הסמויה- לדוגמא: אדם מבקש אהבה, אך בתוכו מתחוללת אנרגיה שאומרת שאינו ראוי להיות נאהב ואין איש בעולם שיאהב אותו. שתי האנרגיות מבטלות אחת את השנייה, או לחלופין, זאת שחזקה יותר, היא זאת שמייצרת תהודה ותגובה ביקום.


ככלל, כשנהיה ערים לתקשורת האנרגטית, נוכל להיות יותר אחראיים לתשדורת שלנו, ויותר מודעים בהקשבה אנרגטית למידע ולהדהוד שקיים בסביבה.


השדות האסטרליים 
המעטפת האנרגטית שלנו נקראת הילה. יש בה שתי שכבות (שמחולקות לתת שכבות):


השדה האסטרלי הנמוך
השדה הקרוב ביותר לגוף. כאשר האדם מת, תפקיד שדה זה מסתיים.


השדה האסטרלי הגבוה
ניתן לקרוא לזה נפש. שדה זה מביא איתו את לימודי הנשמה מחיים קודמים ויודע לזהות את דרך האור של הנשמה.


כל אחד צריך לצעוד בנתיב האור של הנשמה שלו.


כשעולים בתודעה, מפעילים את השדה האסטרלי הגבוה. כשמעלים את המודעות, עוברים מהגוף לנפש. לשם כך צריך להפעיל פונקציות גבוהות של המוח ושל התודעה המוארת.


כשמפעילים את השדה האסטרלי הגבוה ניתן לעלות לרשימות האקשיות – מצבור ידע ומידע של כל מחשבה שאי פעם נהגתה ביקום, מעיין שדה אנרגטי שעוטף את כדור הארץ ומכיל את כל המידע מאז ומעולם.


כדי שנוכל להעביר את המודעות לשדה האסטרלי הגבוה, צריך להרגיע את הגוף, להרפות אותו.


ביקום סביבנו יש ישויות רבות בלי גוף פיזי: קרובי משפחה נפטרים שהחליטו להישאר בקרבתנו, חוצנים, פיות, מלאכים, מדריכים רוחניים, נשמות מיקומים מקבילים, ועוד.


כשאנו חושבים על מישהו אנו בעצם שולחים רטט, גל אנרגיה, ומגיעים אליו – זאת במידה ולא חסם את עצמו מפנינו.


כל ישויות האור שסביבנו מגיעים לשדה האסטרלי הגבוה שלנו. ככל שהרגישות האנרגטית שלנו עולה, מרגע שנחליט להאזין לקול הפנימי, כך נרגיש יותר תנודות סביבנו ונוכל לייצר תקשורת עם יותר תדרים של ישויות.

הוספת תגובה

חיזרי לאנרגיה של היום הראשון 03/10/2013

1236_1


חברה שלי, בואי ניצור שינוי. את מצלצלת אלי ושואלת מתי תהיה לך זוגיות, את מספרת על קשרים לא מוצלחים שכמעט גרמו לך לחשוב שאין יותר גברים שווים פנויים עבורך. את מספרת לי ואני שומעת בקול שלך עד כמה את מקסימה, וחכמה ויפה. אני שואלת אותך למה נפרדת מהאיש האחרון ואת לא זוכרת כבר, רק יודעת להגיד שרבתם, שאמרת דברים שהצטערת עליהם אחר כך, שהרגשת שם שאם הוא רק ישתנה קצת, זה יהיה מושלם. אני מאמינה באושר.

אני מאמינה שאושר הוא מצב אפשרי אבל הוא עניין של פרספקטיבה. אז יש לי הצעה בשבילך...
תשני את הדרך שלך. לא רק משהו אחד אלא הכל. תחזרי לאנרגיה של היום הראשון. תשני סגנון שיחה מדיבור להקשבה, מביקורת לקבלת השונה, תשני את סגנון הלבוש שלך, ולא חשוב מה הוא כעת, תשני אותו. תתלבשי כמו שהיית רוצה לראות את החברה של הבן שלך לבושה. תשני את המקומות שאת מסתובבת בהם, את אזורי הקניות, אזורי הבילוי, צאי מהקופסה - אני לא מדברת על פאבים,

אני מדברת על סופרמרקט, חנויות ספרים, מרכזי הרצאות, תשני את הכרטיס שלך באתרי היכרויות, שימי תמונה נחמדה שלך, לא כמו דוגמנית ולא כמו בפספורט, כתבי על עצמך דברים נעימים, צייני שאת רוצה משפחה, שאת אדם נעים. בגדול, חשוב גם שתשני את הדרישות שלך ממערכות יחסים - משמע אם הלכת עד עכשיו רק על רווקים לכי גם על גרושים \ אלמנים, עם ילדים וכו. אם הלכת עד עכשיו על גיל 35-40 תעברי לגיל 35-50. בקיצור, צרי לעצמך הזדמנות להתחיל דף חדש, בלי דעות קדומות, בלי פאראדיגמות, ותזכרי שהמטרה היא - משפחה שמחה.

את מחפשת איש שיהיה אבא טוב, בעל טוב ומאהב טוב. זהו. לכל השאר תדאגי בעצמך כמו שדאגת עד עכשיו, כשאת לבד. תמשיך לדאוג לחיי החברה, אם אין לך אז תתחילי ליצור חברויות לשם בילוי, 
חדשי קשרים עם חברות מהעבר, התיידדי עם חברות בכל מקום אליו את הולכת. המשיכי לדאוג לבד ליוזמת הבילוי, לפינוקים העצמיים, גם אם יהיה שם בן זוג אל תצפי שהוא יהיה יחידת בידור, המשיכי לדאוג לאזן את לחשבון הבנק שלך, בקיצור, המשיכי לחיות עם עצמך גם כשיהיה בן זוג, אבל החלום שלך להיות אמא, להיכנס למיטה עם איש שאוהב אותך ולמצוא אותו שם גם בבוקר שלמחרת, להיות חלק ממשפחה שאת יוצרת, החלום הזה יתגשם.

אהבה, תמי

הוספת תגובה

ארבעת היסודות כסגנונות תקשורת 27/09/2013
ארבעת היסודות כסגנונות תקשורת


העולם בו אנו חיים

בעולם שלנו יש עובדות, ויש את הדעות והרגשות שלנו המתייחסות לעובדות. לפעמים קשה לנו להבדיל בין העובדות היבשות לבין הרגשות שלנו שמתרגמות את העובדות האלה.   מעשה טוב בתרבות אחת יכול להיחשב עברה מוסרית בתרבות אחרת, כאשר מדובר באותה עובדה בדיוק.

לדוגמא: באהבה רצוננו שהאדם השני יהיה מאושר. בתרבות היפנית הקדומה, האישה נהגה להביא לבעלה גיישה , אישה זרה, כדי שייהנה  ויהיה מאושר. בתרבות המערבית כאשר גבר נשוי מקיים יחסים עם אישה אחרת זה נחשב בגידה והרבה פעמים מהווה סיבה לפירוק המשפחה. העובדה לא השתנתה. גבר נשוי נימצא עם אישה שאינה אישתו. אבל נוספו לעובדה גישות, דעות ומוסכמות.


להתאים את עצמנו או להכיר בעובדות

הבעיה בתקשורת בין בני אדם מתחילה כשהדעה שלהם על המתרחש בעולם שונה מהדעה של האחרים. לעובדה היבשה כבר אין חשיבות, כי הגישות, מה אחרים חושבים על העובדות ומה התרגום שנתנו לעובדות הופכות מרכזיות.


כאשר העולם שלנו מורכב מהדעות שלנו ושל אחרים על המתרחש, אנו בעצם מאבדים את המציאות האמיתית, ועובדים לעולם בו צריך לוותר ולהשתנות כל הזמן על מנת להתאים ולהרגיש שייכים. אנחנו כפי שאנו, כבר לא טובים מספיק. אנחנו צריכים להיות כמו שהרוב קבע. המצב נוח רק כאשר הדעות המשפיעות מתאימות לדעתנו, כשהחברה

מקבלת אותנו. המאבק לשייכות מאוד מתסכל ודורש קורבנות גדולים , לפעמים שלא לצורך.

כשהדעות הופכות למוסכמות, נוצר מצב שצריך ללמוד את המוסכמות על מנת להתאים לחברה. ואז זה עוד פחות נוח.

בעולם של דעות יש הרבה מתח, והתקשורת היא ויכוחים שאינם מאפשרים צמיחה אישית.

במבט לאחור אנו מבינים הרבה פעמים שיכולנו לא לוותר, או לנהוג אחרת, לבטא את עצמנו יותר, ולהיות מאושרים יותר. במבט לאחור שוכחים את רוב הדעות

שהשפיעו ואת הרגשות שהניעו אותנו לפעול, וזוכרים בעיקר את העובדות היבשות. אז אנו אומרים: "אילו היה לי אז את השכל של היום"….  אבל גם היום לא מאוחר לצמוח ולגשר על ליקויי תקשורת.



להקשיב ולשאול במקום לפרש ולהגיב

כאשר העולם מורכב מעובדות, ולומדים להבדיל בין העובדות היבשות לבין דעתנו עליהן , בין העובדות היבשות לבין הרגשות שמתעוררים בנו בעקבותיהן, יש יותר מקום לביטוי אישי ויותר שליטה בתוצאות. בעולם של עובדות, אין מקום לפרש את המניע למעשה, אלא לשאול מה היה המניע. רוב הוויכוחים הם תוצאה של פרשנות שלנו את ההתנהגות של האחר, הרבה מעבר לעובדות .


תקשורת בריאה וביטוי אישי

כאשר בעולם שלנו המציאות תעמוד בזכות עצמה וכאשר נלמד להכיר בכך שהרגשות והגישות שלנו מוסיפות נתונים מעבר למציאות, נוכל למנוע תסכול, ליצור תקשורת חיובית,

ולשפר את מערכות היחסים שלנו לטובת כל הצדדים המעורבים. אם נבין שהאחר שונה, שאין ביכולתנו לפרש את העובדות שלו לפי גישותינו, נוכל להפריד בין דעות לעובדות.

ביום-יום, אנו משלבים בין המציאויות, ומבטאים זאת בהתנהגות. התנהגות היא ביטוי לגישות , לרגשות, לכמה אני מוכנה לסכן או מה אני רוצה להרוויח מההתנהגות המסוימת שבחרתי בה. תקשורת טובה, מונעת את המתח הנובע מההתנהגויות השונות ומהדעות השונות על המציאות.

אם נדע להקשיב, נוכל להבין את הגישה ולהבחין ברגש. אם נבין את הגישה נוכל להגיב אליה במקום להגיב על ההתנהגות. בדרך זו נוכל להשפיע על התוצאה בלי לפגוע, וליצור תקשורת בריאה המאפשרת מערכת יחסים חיובית, בלי לפגוע בתוצאות. לכל אדם גישה משלו, ואין טעם לשנות אותה. על ידי הבנת הגישה וסגנון התקשורת, ניתן להגיע לתוצאות רצויות מתוך כבוד הדדי ומתוך נתינת המרחב לכל הצדדים לצמוח.


העבר שצועד אתנו : חבילה כבדה ולעיתים מיותרת

כאשר אנו יוצאים לתקשורת בין אישית, אנו באים עם העבר של אותה תקשורת. כאשר אנחנו יוצאים לתקשורת עם אדם חדש, באופן כמעט אוטומטי, אנחנו מחפשים את מי האדם מזכיר לנו, על מנת שנוכל להעמיס על התקשורת החדשה את העבר של אותו זיכרון. הרבה פעמים העבר מפריע לנו, ומונע מהאדם שמולנו

להשתנות, להתפתח ולשפר את התקשורת. כאילו אמרנו לו: "לא חשוב מה תעשה, אני יודעת שאתה טיפוס כזה וכזה, והצפיות שלי ממך הן להתנהג, לדבר ולהגיב באופן מסוים. אם תגיב באופן שונה, לא אאמין לך גם אם השינוי יהיה לטובה..". וכך גם האחרים נוהגים כלפינו. האם זה הוגן?

אם נבין את היסוד המשפיע על הגישה של האדם ועל התנהגותו, אולי נוכל להבין גם את העבר באופן שונה, ולהניח לו כאשר הוא מפריע לנו.


על מנת ליצור שיפור יש להתחיל בשלב הראשון : הכרה במציאות, ראיה כנה של מצב מערכות היחסים שלכם כיום:

בדקו עם אתם נמצאים במערכת יחסים טובה, זורמת בתקשורת פתוחה ועם מי התקשורת אינה זורמת. שאלו את עצמכם אם אתם מוכנים לעשות תהליך תקשורת על מנת לשפר את המצב. במקום בו התקשורת זורמת בקלות, יש סבירות גבוהה ואתם והאדם שמולכם, מתחברים דרך אותו יסוד.


ארבעת היסודות בתקשורת בין-אישית

ארבעת היסודות הראשוניים בעולם הם אש, מים, אויר ואדמה. אם נלמד להבחין ביסוד  השולט בנו ובאדם שמולנו, נוכל לשפר את התקשורת . הניסיון מלמד שסגנון הביטוי של האדם אינו בהכרח קשור עם סימן המזל בו הוא נולד. לכן המלצתי היא, להקשיב בעיקר לגישה של האדם שמולנו.


אנשי האש

אנשי האש הם הטיפוסים הלוהטים והלהוטים. הם חושבים בתמונות, מדברים בהתלהבות, ועוברים במהירות מנושא לנושא. הם אוהבים קהל, אוהבים אנשים ונתפסים כחברמנים. הם ספונטניים, לפעמים קצת קולניים ויש להם דעה כמעט על כל דבר. אבל לא צריך להיבהל, כי הויכוח הוא הנאה עבורם, ואין בכוונתם לפגוע. הם נראים פתוחים וחזקים, אך הם רגישים וזקוקים לעידוד. רצוי בקול רם וליד כולם. הם אוהבים לעזור וייזמו רעיונות רבים בכל הזדמנות. קשה להם כשהשיחה מכילה הרבה פרטים.

הם מעדיפים תיאור קצר של דברים, אך לא תיאור יבש. רצוי עם הומור או לפחות מתוך התלהבות. הם עלולים להיתפס כקופצניים, אך הם ערים לנעשה גם אם נראים מרוכזים בדבר אחר. לפעמים עלולה להיות בהם אסרטיביות מעט תוקפנית. השתדלו לא להיפגע, אלא להעיר בשקט שהאמירה שלו מכאיבה לכם, אבל הבנתם את העניין. אנשי האש מאוד ביקורתיים כלפי עצמם והם יתקנו את עצמם מייד, בתנאי שלא תעשו מזה עניין גדול שיבייש אותם בציבור. לפעמים הם משאירים "קצוות פתוחים", וצריך לעבור אחריהם ולסיים דברים. הם נהדרים בלדחוף רעיונות, ליזום וליישם, אבל לא כל כך טובים בסיומות. הם משתעממים מהר וצריכים עניין חדש בכל פעם. בדרך כלל מעניין איתם .

הם מנהלים מערכות יחסים עם הרבה אנשים, מתעניינים בהרבה תחומים ורק מעטים חודרים לעומק רגישותם וצופים בחולשותיהם. לעולם אל תעירו להם על חולשותיהם ברבים ואל תכעסו עליהם ליד חברים או משפחה. כבדו את הצורך שלהם להשתייך ותזכו בחברים מרתקים.


אנשי המים

אנשי המים נתפשים על ידי החברה כרגישים, נמנעים מלריב, מוותרים על הרצון שלהם לטובת אחרים ונעימים בדרך כלל. קשה להם לסרב לבקשת עזרה של אחרים, אך הם אינם הטיפוסים היוזמים. להפך. הם משתדלים להיענות לצרכים של כולם . מערכות היחסים שלהם ארוכות והם נמנעים לפגוע, לנטוש וחלילה להינטש. הם ימנעו מפגיעה רגשית בכל מחיר, אך יפגעו במהלך הדרך הרבה פעמים. הם אינם מאיימים, אינם מבטאים את עצמם בקול רם, והרבה פעמים ימנעו מלהביע דעה כדי להימנע מעימות.

השיחה איתם צריכה להיות שקטה ובארבע עיניים. הם נבוכים בחברה. הם צריכים הוקרות אבל לא בפרהסיה. הם מוכנים לוותר על תוצאות אם הרגשות שלהם מסופקים, אם הם מרגישים רצויים ואהובים. הם צריכים גישה אישית, ריגשית, בלתי רשמית. חשוב להם להצליח כמו לכל אחד אחר ויש להם כישורים כמו לכל אחד אחר, אבל הם חוששים להיכשל כדי שלא יפגעו במישהו ולכן כדאי בשיחה להיכנס לדי הרבה פרטים ולעשות זאת בשקט ובסבלנות. אם רוצים מהם משהו, צריך לבקש באופן אישי ועדין. הם לא יזמים ולא יבינו שצריך עזרה אם הדבר לא ברור לחלוטין (כעובדה יבשה ולא כדעה) כי הם חוששים מדחייה.

אם רוצים להעביר עליהם ביקורת, צריך לעשות זאת בשקט, תוך הבעת הערכה, ובלי להאשים אותם: להגיד- "יש פה טעות" ולא "אתה טעית". אחרת הם עלולים להסגר בתוך עצמם. היו עדינים עם אנשי המים ואל תתנו להם לוותר כל הזמן. קחו בחשבון שהם נאמנים ורגישים, וצריכים יחס אישי קרוב, אך לא חונק. אם תדעו לעשות זאת, יש לכם חבר נאמן לחיים.


אנשי האוויר

אנשי האוויר נראים לעיתים קרים מעט ושקולים. הם לא מרבים להביע רגשות ולא להביע תמיכה, אך העובדה שאינם מתנגדים היא הדרך שלהם לתמוך. הם מבחינים במצבים, ומעדיפים להנהיג אותם בדרכם השקולה והרשמית. הם אוהבים מידע, מחליטים מהר ונותנים תחושה ש"אפשר לסמוך עליהם כי הם יודעים מה שהם עושים".  הם מעדיפים לדרוש מאשר לבקש, ולעיתים חסרי סבלנות וחדים בתגובותיהם, מה שגורם לאחרים לחשוב שהם שחצנים. שפת הגוף

שלהם משדרת לעיתים אדישות, גם כאשר הם מעורבים. הם מעדיפים לוח זמנים קבוע ומסודר, אינם ספונטניים, והחשיבה שלהם מדברת על כדאיות והישגים ולא על רגשות. עבור אנשי האוויר יש "נכון" ו"לא נכון" לעשות, גם אם המחיר הרגשי כבד.

כדי ליצור איתם מערכת יחסים טובה, כדאי לדבר איתם בשפה ברורה, לספק מעט פרטים ובעיקר לתת את השורה התחתונה של הדבר. (שלא כמו אנשי המים שצריכים הכל עדין רגיש ומפורט), אנשי האוויר צריכים את הדברים כמה שיותר ישיר , לוגי וכמובן, מנומס ואדיב. הם צריכים תגובה חיובית והערכה, אך מספיקה להם הבעת הערכה בדרך קצרה ואיכותית. כאשר אנשי האוויר כועסים הם עלולים להישמע רעים, נוקשים וקרים מאוד. כדאי לתת להם לסיים את דבריהם, ובשקט להצביע על הבעיה באופן ישיר וברור. אם הייתה פגיעה ריגשית, להגיד "כואב לי", במקום "הכאבת לי", ואנשי האוויר מיד יבינו שלא השיגו את המטרה, וישנו דרך. אין טעם להאשים אותם, בעיניהם, הם תמיד צודקים אלא אם העובדות היבשות מראות אחרת.

כאשר רוצים לדבר על רגשות עם אנשי האוויר, כדאי להצהיר על כך כנושא מראש. כאשר רוצים שיהיו קלילים וספונטניים, גם כן כדאי להצהיר על כך מראש, ממש לקבוע זמן לספונטניות והומור. הדרך הלוגית והצורך בשליטה של אנשי האוויר לא קלים למי שאינו מתקשר בדרך לוגית, אבל הקשר איתם בהחלט מעניין .


אנשי האדמה

אנשי האדמה רוצים לראות את הדרך שלפניהם. הם צריכים נתונים, הרבה נתונים ועובדות על מנת לקבל את התמונה כולה ולהרגיש יציבות.

הם לא יוזמים, ויעדיפו שיפנו אליהם, ולעיתים נדמה שאינם מבינים בעוד בעצם חסרים להם פרטים על מנת להגיב בהתנהגות הצפויה. קשה להם לתת אמון, וכאשר הם נותנים אמון, הם יציבים מאוד בקשר עד כי לעיתים נידמה שהם רכושנים. הם יעדיפו לייעץ מאשר להנהיג, ויפתחו מומחיות בתחומם.

הם יעדיפו להתעניין במעט תחומים לעומק, מאשר בהרבה תחומים (לעומת אנשי האש שיעדיפו להתלהב מהרבה תחומים). הם שיטתיים בהתייחסות שלהם ואינם ממהרים לקבל שינויים. הם שקטים, לעיתים עדינים, ומעדיפים גישה לוגית. כשרוצים שהתיידד איתם, כדאי להרבות פרטים, להסביר הרבה, ולא לדרוש מהם להתחייב על סמך תחושה אלא על סמך עובדות. אם השינוי מתחייב, מוטב לתת התראה מוקדמת לאנשי האדמה.

אנשים בעלי גישת אדמה,  אוהבים דברים אסתטיים, מחוברים לרכוש שלהם, ונאטמים מול כעס. אם צועקים עליהם נידמה שהם "סוגרים את התריסים", לכן אם יש כעס, מוטב לעשות זאת בשקט, בארבע עניים ומתוך התחשבות בחשיבת הפרטים שבורכו בה. נהדר להתייעץ איתם, הם יאלצו אתכם לראות את כל הפרטים על מנת שלא תיקחו החלטה שגויה, אך אינם בעלי תעוזה רבה להתנסות בדברים חדשים, ולכן ינסו להימנע מלעשות צעדים שיש בהם הימור או להתחייב באופן חד משמעי. אם תלמדו להבין את גישת אנשי האדמה, , תזכו בחברים נאמנים ויציבים.   


 עכשיו כשאתם יודעים מה  היסוד העיקרי השולט בתקשורת שלכם, ואתם מזהים את היסוד בתקשורת של האנשים איתם יש לך מערכות יחסים, אתם יכולים ליצור שינוי. כל שעליכם לעשות הוא לדבר עם כל אדם, בשפת היסוד שלו. כך הוא ירגיש בטוח בסביבתכם, והגופים האנרגטיים שלו יפתחו לקראתכם באהבה וזרימה של אור.



אהבה,

תמי
הוספת תגובה

השיעור הרוחני של עוני הלב 27/09/2013

השיעור הרוחני של עוני הלב

עמדתי, כמו עשרות אחרים, בפקק תנועה ליד הצומת, כשניגשה לרכב שלי אישה לבושת בלויים, חסרת שיניים, שהרזון ניכר בפניה, ושלחה יד מלוכלכת אל החלון כמבקשת נדבה. במכוניות שלפני איש לא נתן לה דבר. אולי חששו לפתוח את החלון, אולי לא רצו שיברח האוויר הקר מהמזגן. מהמקום בו ישבתי זה נראה אכזרי ומתנשא.
איזה קרמה מחורבנת זאת להיות קבצן, חשבתי לעצמי, נזכרת בפסוק "אל תומר צדיק ורע לו רשע וטוב לו", ובסיפורי העני האמתי בחצרו של מלך, אותו אחד שנמצא שם למענך, שהקרמה שלו זה להיות עני בחצרך כדי לאפשר לך נתינה , בעוד לך אין כל השפעה ממשית עליו בנתינתך.

אחר כך חשבתי על המדינה שלנו
, המדינה הצעירה שהתחילה עם סוציאליזם וממשיכה לקפיטליזם, מאבדת בדרך אנשים וערכים.
נתתי לה כמה מטבעות שהיו מונחים ברכב, עודף ממשהו שקניתי קודם כשהרמזור התחלף לירוק והמשכתי לנסוע, חוצה את הצומת.
אבסורד, הרהרתי בקול. בצד אחד של הצומת יושבים אנשי אור ועושים מדיטציה לעולם טוב יותר, ובצד השני יש אנשים חסרי כל, שמאבדים צלם אנוש וחיים ברחוב. מה קרה לנו שאנו מרשים לחלשים שבינינו ליפול כך ואיננו שם כדי לתמוך? האם הנתינה שלנו תלויה במקבל - אם יעשה שימוש נבון בפרוטות שלנו או לא, במקום לבוא מהנשמה? מה קרה לנו שאנו יושבים במכוניות ששורפות כמעט 8 שקל על כל ליטר דלק, ולא פותחים חלון לתת כמה מעות לקבצנים? האם הנתינה הפכה מושג ריק שאין מאחוריו דבר?
אני זוכרת שכילדה נסעתי עם אימא שלי לחיפה וניגש אלינו אדם, ביקש כמה פרוטות לקנות אוכל. אימא שלי הלכה וקנתה לו סנדוו'יץ. אמרה לי- אסור שיהיה אדם רעב. לה היו זיכרונות של צנע וסיפורי שואה על רעב. לנו כבר אין. את השיעור של הרעב לא עברנו.
בוודאי תגידו – תרמנו. אז אחרי כל העמותות והתרומות מכרטיס האשראי מגיע המפגש האישי, פנים מול פנים עם העוני והרעב בצומת. השאלה הרוחנית שעולה היא: הנפגשו שניים יחדיו בלתי אם נועדו? מה המשמעות הרוחנית של המפגש הזה. למה בקרמה שלי, בדרך האור שלי, עומדת עכשיו קבצנית. האם יש לזה משמעות? הכי קל להגיד- מדינה שאינה דואגת לאנשיה. שר אוצר ששכח את מחאתו. תקציבים שאינם מכילים את העוני, שכר מינימום שאינו מספיק לדבר, קצבת ביטוח לאומי מגוחכת. אבל כל אלה בחומר. 

ומה ברוח?
יש לנו שיעור גדול בכל פעם שאנו פוגשים קבצן בצומת. שיעור עם העוני הרגשי שלנו. הקושי לפרגן לקרובים לנו, הקושי להעריך ולהוקיר כשלא משיבים לנו במטבע דומה. שיעור הקבצן הוא שיעור העוני. זה לא משנה אם הוא קבצן של קבלן, קבצן מירדן שהובא על ידי קבלן קבצנים (כן, יש דבר כזה בצפון) או נרקומן\שיכור. הוא העני שמראה לנו את העוני הפנימי שלנו ומאפשר לנו לתרגל נתינה עד שנמגר את העוני הפנימי שבתוכנו. השיעור שלנו לבטל קודם כל את העוני הרגשי ואח"כ לבטל את העוני החומרי. יש לי חבר שאומר לאשתו : השם יברך את ידייך, בכל פעם שהיא מגישה לו קפה או מאכל יש לי חבר אחר שתמיד שואל אותה- שמת סוכר? ולא אומר תודה או ברכה. ככה זה- אחד עשיר בלב, והשני עני בלב. כתוב בספר דברים: פרשת ראה, פרק ט"ו, פסוקים ז-ח : "כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן: כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ:"

השיעור הוא להתבונן פנימה
. לראות את הקבצן הפנימי שלנו, העני , שלא נותן מילים של אהבה, שמקבל כמובן מאליו דברים ביום-יום, שופט ומבקר, מנסה לשלוט ולייצר פחדים, סוגר את לבנו ואת ידינו. עלינו להיזהר מאד מהעוני הפנימי, ולזכור שהנותן ללא תנאי, מבורך. עוד בספר דברים , פרק טו, פסוקים ט-יא : הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-יִהְיֶה דָבָר עִם-לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת-הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל-ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא. נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא-יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ. כִּי לֹא-יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ...

הבחירה בלבבכם ובידכם.
היו באור. אהבה, תמי
הוספת תגובה

ילדות חדשה 21/09/2013


רגעים קשים מהילדות צרובים בתודעה ומעלים כאב בכל הזדמנות, דרך אירועי החיים.

המנגנון הפנימי מזהה אירוע על סמך ניסיון חיים. ילדות כואבת היא ניסיון חיים שיוצר מצב בו אדם ימהר לזהות אירוע חיצוני כאירוע שלילי בלא לעצור ולבקר את תגובותיו.
אירוע שזוהה כאיום, כחוסר הערכה, כנטישה, מפעיל מנגנוני תגובה שנשמרים מתקופת הילדות ורובם לא תואמים התנהגות בוגרת יציבה ומאוזנת. תוקפנות, בכי, חוסר אונים, פגיעה בדימוי עצמי, כל אלה הם חלק מהסבל שבחותם הילדות.
הרגשות החיוביים של חמלה, קבלת השונה, אהבה, התבוננות, תמיכה, כל אלה הם חלק מהמערך הרגשי שאדם בנה במהלך חייו, אך ברגע תגובת הילד הכואב, הם מודחקים ולא פעילים.
מערכת תגובות הילדות עוברת גם דרך הריצוי, הדחף לשאת חן, לזכות באישור על הקיום והדרך. כאשר אדם הרגיל את עצמו בילדותו לרצות ולא לעמוד על דעתו, לשאת חן בכל מחיר על מנת לזכות באהבת הוריו ומשפחתו, ימשיך זמן רב לאחר שהתבגר לנהוג בדרך זו, ולא יראה כל סיבה לשנות, מתוך ההערכה החברתית שהוא זוכה לה, תחושת השייכות, עד שיתעורר בו קול הנשמה ויבקש ממנו להעיז ולהגשים את חלומותיו הוא.
אדם שלא מרד בגיל הנעורים, עלול למצוא עצמו מורד במסגרת בגיל בוגר, כמו לפצות את עצמו על שלא העיז לעמוד מול הוריו בילדותו. במצבים אלה אדם עלול להרוס תהליכים שעמל עליהם זמן רב. לנטוש משפחה, עבודה ומסגרות כלכליות, מסגרות חברתיות, כל זאת כדי לחוות הגשמה של העצמי, צורך שלא סופק במועדו, וצועק את הרצון לבוא ליידי ביטוי. לעיתים דרך זו מביאה איתה חווית שחרור גדולה ותחושת העצמה, אך בדרך כלל דרך המרד פוגעת בסביבה ובטווח ארוך, פוגעת גם באדם.
מתוך בגרות הנשמה, אדם עורך שינויים בחייו באהבה ולא מתוך מאבק. אדם משתמש בעושר הרגשי שלו בתקשורת פתוחה ללא אשמה וכוחנות, אינו עסוק בביטול עצמי כקורבן, אלא פנוי אנרגטית להיות בנדיבות רגשית וזהות עצמית בהירה וחיובית.
אדם ישאל : האם כבוגר אסור לי לכעוס? האם כבוגר אסור לי להיפגע? דרך הרוחניות המעשית מבקשת להבין שרגשות כעס ופגיעה באים מערך עצמי לא מאוזן, מהתבוננות על העצמי במקום על האחר, או במילים אחרות, מאגו פגוע.
אדם יכול לומר – מאז שאני ילד אני כזה. תמיד הייתי כך, בלי לבחון אם השקפת העולם משאירה את אפשרויות הצמיחה פתוחות בפניו.
תארו לכם מורה או גננת, כועסות ונפגעות בשל פעולה של הילד שלכם. הלא תצפו מהן לסובלנות, חמלה והכלה במקום? תארו לכם שהרופא שלכם נעלב או כועס עליכם. הלא הייתם מצפים ממנו להגיב בשלווה ותבונה?
השתדלות להיות בערך עצמי יציב מובילה להורדת אנרגיית הכעס, ההיעלבות, הדחייה, והגברת היכולת להתבונן מתוך שלווה, אהבה וחמלה. התבגרות הרגשות אינה הזדקנות וקיבעון אלא הבשלה והרחבה של מערכי התודעה.

זיהוי תגובת ילד
התבוננו על התקשורת במערכות היחסים שלכם. האם יש הבדל בין התקשורת שלכם בעבודה לזו שבבית? האם יש הבדל בדרך בה אתם מתקשרים עם הוריכם, עם אחים, עם קרובי משפחה לבין הדרך בה אתם מתקשרים עם חברים?
בתוך מערכת התגובות שלכם ישנה תגובת ילד. תגובה שלא באה ממקום בוגר של חמלה, קבלת השונה, הכלה, אלא נוגעת בצורך ישן ועמוק להיות נאהב, לקבל אישור לנכונות שלכם, להיות מוערכים.
היזכרו בשיחה שהייתה לכם, שיחה שהתפתחה לסכסוך, ריב קטן, אי הבנה וחוסר יכולת מלאה לבטא את מה שאתם חושבים ומרגישים, או שהצד השני לא הצליח להסביר את עצמו ונוצר עימות.
שאלו את עצמכם – בן כמה- בת כמה הייתי בשיחה הזאת? מאיפה הגבתי? מאיפה נובע הצורך הלא מסופק שיוצר את העימותים? היו כנים עם עצמכם. אולי השיחה מחזירה אתכם לגיל 12, לגיל 3, לגיל 16...
שאלו את עצמכם בכנות מול מי הייתה לכם סיטואציה דומה בעבר, בילדות. מול מי הרגשתם ככה, לא מוערכים, ללא הקשבה בצד השני לצרכים הרגשיים שלכם, מה היה שם שהביא אתכם להגיע לתגובת אין אונים כעוסה כל כך, כואבת.
הזכירו לעצמכם שהאדם שאתם מדברים איתו נמצא כאן ועכשיו. הוא לא האיש מהילדות. גם אתם כבר לא ילדים.
נסו בפעם הבאה שאתם נפגשים באדם הזה, להיות במקום של הכלה וחמלה, זו דרגה גבוהה מאד של אהבה, של מודעות רוחנית.
זכרו שיש לאדם מולכם זכות מלאה לא להסכים איתכם, וגם לכם יש את הזכות לא להסכים. זכרו שהאדם מולכם מביע את האהבה שלו בדרכו, שאינה תמיד דרככם, והוא רשאי להיות מי שהוא בוחר, בדיוק כמו שאתם רשאים להיות מי שאתם בוחרים.
זכרו שאתם בוגרים. הילד הזה שמגיב לפעמים מהפה שלכם מהרגשות שלכם, שמשתלט על התקשורת שלכם, שמפעיל את העולם הרגשי שלכם ואת המחשבה, לא באמת נוכח. אתם נוכחים. בחרו להיות בוגרים. היו באהבה.
לדוגמה : בן שממשיך בבגרותו לריב עם הוריו, ומסרב להכיר בעובדה שהם אנשים מבוגרים בעלי גישות שונות משלו. בשיחה, עולה בכל פעם מחדש הילד הפגוע, הנוזף, התחושה הכואבת שלא מקבלים אותו כמו שהו . זוהי "תגובת ילד".
תגובת בוגר יכולה להכיל את השוני, אינה מצפה שהאחר יתן אישור לקיום. העצמי הבוגר מכיר בקיומי גם בלי אישור הסביבה.

הילד הפנימי
היכרות עם הילד הפנימי והכרה בפגיעות שלו, תאפשר ביטוי של צרכים מודחקים. הילד יספר לכם מה כל כך חסר לו ואז אתם תדעו, כבוגרים, מי גר בעולם הרגשי שלכם. תוכלו לספר לילד על עצמכם הבוגר, על ההתמודדויות שלכם, ההצלחות, התובנות, תוכלו להגיד לו שהוא כבר גדול, שהוא יכול לשחרר את הפחד. תוכלו להקשיב לילד, לחלומותיו, לחששות שלו, תוכלו להיות שם בשבילו, לחבק אותו ולהבטיח לו שהוא יגדל ויהיה בוגר, יהיה אתם. כאשר תצרו יחסים של אמון ותתנו כוח לילד, הוא יוכל להפסיק לכאוב ואתם תוכלו להתגבר על מועקות הילדות ולשחררן.

התמודדות עם אשמה
אירועי ילדות נתפסים לעתים כתהליך בו אדם לא השכיל לפעול בדרך בה יכול היה. תחושת החמצה שמתלווה לזיכרונות מחזיקה אנרגיה יצירתית בסבל. בית הספר שלא למדתם בו, החברה או החבר שלא נשארו, ההזדמנות שלא נוצלה, האמירה שנאמרה , התגובה הלא נכונה, כל אלה ואחרים אוחזים אנרגיה שהייתה יכולה להיות פנויה לצמיחה.
תארו לכם שהייתם יכולים להחזיר את הגלגל, לקחת את ההזדמנות, להגיב נכון, להימנע מאמירה או לבטא שם, אז, את הדברים שאתם מבינים היום.
ליד האשמה מתקיימת תחושת קרבנות. כאשר אדם לא מצליח להסביר לעצמו ממקום של אחריות אישית את תוצאות חייו, הוא מחפש מישהו אחר שיהיה אשם, מישהו שבגללו, הדברים הם כפי שהם. אם רק היה לכם אז, את השכל של היום... אלא שהיתם ילדים. ילדים שחושבים כמו ילדים, שמתנהגים כמו ילדים, שמשקפים את הסביבה בה הם גדלים כמו ילדים. הגיע הזמן לסלוח לילד שהייתם ולשחרר את עצמכם מתחושת ההחמצה או הקרבן.


הוספת תגובה